לפני שנים רבות,שהייתי צעיר ותמים הייתי מחכה כל השנה לערב אחד – הערב(!)
שבו מתקיים טקס פרסי הטלוויזיה החשובים ביותר הלא הוא 'האמי'.
אותי, עד לאחרונה (ועדיין) לא ממש מעניין סרטים. מוזיקה זה חלק גם בלתי נפרד מהחיים, אבל זה ברקע.
אני הקדשתי את חיי לסדרות. הטלוויזיה האמריקאית היא הדבר שתמיד רציתי.
יש אנשים שחולמים לזכות באוסקר ורק אני חלמתי לעמוד על הבמה עם הפסל המוזהב.
בואו נגיד שאפילו זממתי לשדוד לאלכס גלעדי את הבית (נשיא קשת שמחזיק פרסי אמי על הפקת שידורי האולימפיאדה) טוב נו.לא באמת. לכו תדעו לאיזה הרשעה יכול להביא הבלוג הזה.
תארו לכם, שפעם בשנה כל כוכבי הכדורגל שאתם הכי אוהבים, או כל המוזיקאים, היו מתקבצים על במה אחת. זאת לא היתה חגיגה?
אז במשך חמש שנים, בין גיל 15-20 הייתי עורך לי מסיבונת קטנה בכל ליל אמי.
מפנק את עצמי בצי'פסים, כנפיים,פופקורן, שוקולד ושאר מטעמים והייתי קופץ ומתבאס ממש אישית בשביל התוכניות שאני אוהב.
השנים עברו, התבגרתי . טוב כבר חפרתי על זה בפוסט הפתיחה.
התחלתי להבין עד כמה הטקסים האלה מטופשים וזה התחיל לשעמם.
הטקס הזה הפך ללא רלוונטי עם זכיות שחוזרות על עצמם ולא מדברות לטעם שלי (ושל הקהל).
גם הרייטינג של הטקס נפל בצורה חדה.
אז הלילה ברשותכם, אני אוותר ואישן. אם אני אתעורר זה יהיה רק מהגשם שהפתיע אותי אתמול
(ועוד איך שגמרתי את הפרק האחרון של 'עמוק באדמה'. כולי הייתי דומע). סתיו זאת תקופה יפה.
נקוה שבשנה הבאה בטקס האמי, יהיו קצת מועמדים חדשים, משלל הסדרות שעולות עכשיו באמריקה.
אתם מוזמנים לראות סרטון קצר ומצחיק שעשו ב'איש משפחה עם סטוטי שרוצה את האמי בכל מחיר:
http://www.youtube.com/watch?v=8kZF5m-c0VY&feature=channel
0 תגובות
הוסף רשומת תגובה